ביקורת מסעדה – ביסטרו עדן

גילוי נאות: פנו אלי מאתר הקופונים "גרופון" (הסניף הישראלי) והציעו לי עסקה כזו: הם יזכו את החשבון שלי באתר שלהם בקרדיט, שזה למעשה זיכוי בכסף שניתן לי מראש, ובעזרתו אני יכול לרכוש מהם קופונים למסעדות שיש להן עסקאות פעילות ב"גרופון". בתמורה אני מתבקש לכתוב ביקורת על המסעדה בבלוג זה, לאחר מימוש הקופון/קופונים שרכשתי, כאשר אני מתבקש רק להזכיר בביקורת את "גרופון" ולקשר אליהם. אין להם כל מעורבות בתוכן – לא אישור, לא דחיה ולא עריכה. אני כותב את מה שאני חושב על המסעדה – לטוב ולרע, ללא פילטרים והטיות. המסעדה היא בכלל לא צד בעניין. הסכמתי, נשמע לי לא רע. אני גם שומר על עצמאות התוכן שלי וגם מקבל הזדמנות לבילוי בחינם או בעלות נמוכה.
ביקורת זו היא במסגרת ההתקשרות הזו.

הפעם, בניגוד לביקורת הקודמת, ביקרנו מוקדם במסעדה, הרבה לפני מועד סיום עסקת הקופון. הפעם הקופון הוא לארוחה זוגית במסעדת "ביסטרו עדן" של מלון "עדן", אשר בשכונת כרם התימנים, תל-אביב קרית קודש.

נתחיל בטקסט ההצעה לעסקה (הועתק מאתר "גרופון" למעט השמטות על ידי של טקסט חוזר או לא רלוונטי. הטקסט באתר "גרופון" הוא הקובע לצורך מימוש העסקה, כאן הוא מובא רק לצורך הביקורת והתיעוד):
"
היתרונות
ניתן למימוש מיידי
רכישת ומימוש גרופונים ללא הגבלה
מסעדת שף המציעה שלל מנות דגים, פירות ים, פסטות וסלטים, קינוחים מושקעים, יינות איכות ועוד
חומרי גלם טריים הנבחרים בקפידה בדוכני שוק הכרמל הסמוך

ההצעה
ארוחה ל-2 סועדים ב-189 ₪ בלבד במקום 390 ₪, הכוללת: לחם ומטבלים, 2 מנות ראשונות, 2 מנות עיקריות
ארוחה משודרגת ל-2 סועדים ב-245 ₪ בלבד במקום 490 ₪, הכוללת: לחם ומטבלים, 2 מנות ראשונות, 2 מנות עיקריות, 2 כוסות יין הבית וקינוח זוגי
ארוחת פרימיום ל-2 סועדים ב 290 ₪ בלבד במקום 580 ₪, הכוללת: לחם ומטבלים, 2 מנות ראשונות, 2 מנות עיקריות, בקבוק יין הבית וקינוח זוגי
*פירוט המנות לבחירה – בהמשך הדף

האותיות הקטנות
תקף עד 27.11.2013
תקף בימים ובשעות: ב'-שבת 18:00-22:00
יש לתאם הגעה מראש, בטלפון: 03-5455900
עד 4 סועדים בשולחן
ראשונות לבחירה: עד שווי של 68 ₪
עיקריות לבחירה: עד שווי של 115 ₪
הגרופון יהיה זמין בתום הרכישה תחת "ההזמנות שלי"
ראו את הכללים החלים על כל העסקאות

מסעדת השף 'ביסטרו עדן' ממוקמת במלון הבוטיק עדן תל אביב בשכונת כרם התימנים הציורית שבלב ת"א, קרוב מאוד לחוף הים, לטיילת החדשה של יפו ולשוק הכרמל.
ביסטרו עדן מציעה חווית קולינארית חוצת גבולות וסגנונות, עם שלל ראשונות ועיקריות דגים, פירות ים, פסטות וסלטים העשויים ביד אמונה, קינוחים מושקעים, יינות איכותיים ועוד. הפרודוקטים נבחרים כולם טריים-טריים בדוכני שוק הכרמל הסמוך, מה שתורם ליצירתן של מנות קלאסיות שלא פוגשים כל יום.

תפריט הארוחה והמנות לבחירה:
• לחם ומטבלים
• ראשונות וסלטים לבחירה:
– בליני
– קלאמרי ממולא בבורגול וריקוטה בקרם עגבניות ופירות
– סביצ'ה דג ים והדרים
– פולנטה רכה של תירס טרי עם אספרגוס, פרמז'ן ושמן כמהין
– סלט אנדיב וגבינה כחולה בויניגרט פטל
– סלט מון בלאן ירוק עם הר שבבי פרמז'ן
– סלט ירוק

• פסטות ועיקריות לבחירה:
– פסטה אליו אוליו
– פסטה עגבניות שרי, בצל סגול, שום קונפי, צ'ילי חריף ואורגנו
– פסטה שמנת, דוקסל פטריות וכמהין
– פסטה קרבונרה
– דניס עם ירקות, פום אוקרסה ורוטב וולוטה מרטיני
– מוסר ים על קרם שומר ורוטב בוייבז

• קינוחים מתחלפים

• יין הבית (לרוכשי האופציה)
"

אנו לקחנו את הארוחה המשודרגת ב-245 ש"ח כי רצינו קינוח ולא את הפרימיום כי אנו לא שותים יין.

לקחתי דווקא את העסקה הזו כי קראתי במקומות שונים חוות דעת חיוביות על ארוחת הבוקר במקום, אז יצאתי מנקודת הנחה שנקבל איכות טובה גם בערב. אולם מתחקור המלצר בארוחה שלנו, התברר שהמלון החל לפתוח את המסעדה לארוחות ערב לקהל הרחב, שאינו נמנה על אורחי המלון – רק לאחרונה. אם הייתי יודע זאת מראש כנראה שלא הייתי מצטרף לעסקה זו כי אני מאמין שאין טעם לכתוב ביקורת על מקום חדש לפני שהוא הספיק "להשתפשף", שצריך לתת לו זמן להתגבש ולפעול נכון, בטרם נחרוץ עליו דין – ככה, חצי שנה לפחות. חשוב לי שתדעו זאת כאשר אתם קוראים את הביקורת הזו, כי ייתכן שזו הסיבה העיקרית למצב הדברים כפי שאנו חווינו אותם.

ראשית, כמו באוכל, העין קודמת לפה. מיקום המלון שבו נמצאת המסעדה, בשכונת כרם התימנים הוא צעד נועז ומעניין. זו שכונה שבמשך שנים רבות היתה מובלעת סלאמס מוזנחת בדרום ת"א, למרות שהיא ממוקמת לא רחוקה מהנדל"ן היקר של רצועת החוף מצד אחד, אך מצד שני גבלה בשוק הכרמל ואלנבי ה"אותנטיים" אבל לא תמיד סימפטיים. השכונה כיום, ממה שראיתי בלילה, עברה שיפוץ מסוים לעומת שבילי העיזים ובורות הביוב הגלויים שהיו בה לפני שנים רבות, כך שהמצב הסביבתי השתפר לעומת העבר.
המלון עצמו הוא מעין ניגוד קיצוני לשם "שכונת התימנים" ולבטח לתדמית של המקום. מקושט ומצויץ ברמה שכמעט נוגעת בקיטש אך נעצרת שניה לפני. תחשבו על מלון בסגנון Holly Hobbie – רומנטיקה מיושנת אך מוקפדת.
ניכר כי המלון עצמו די קטן וצפוף. אנו ראינו רק את מסדרון הכניסה, כי המסעדה, המשמשת גם כחדר האוכל לאורחי המלון, מצויה ממש בהתחלה, צמוד למסדרון הכניסה. מדובר בחדר קטן, להערכתי 4 על חמישה מטרים, שמכילים 4 שולחנות זוגיים, שולחן לארבעה ועמדת הכנות של המלצר היחיד שמשרת את באי המקום. קצת קלסטרופובי ודי צפוף, בתוספת אקוסטיקה לא משובחת, שמבטיחה כי גם ברגעי שקט בשולחן ניתן יהיה למצוא עניין בשיחות השכנים…

המלצר. בחור חביב ואופנתי, שניסה כמיטב יכולתו במקביל לנוע בחן בסביבה הצפופה של החדר וגם לשרת במקביל את כל השולחנות (בשלב מסוים המסעדה היתה מלאה, חציה בבעלי קופונים כמונו), הצליח במשימתו באופן חלקי, ולעתים היה צורך לבקש דברים מספר פעמים והוא גם לא הסיר ביוזמתו מהשולחן כלים שכבר לא היה צריך, כמו למשל צלחות המנה הראשונה.

בשלב ההתלבטות התפריטית ראינו מנה של פירות ים, שהם אהבה גדולה שלנו, ואפילו שהם היו מחוץ לטווח המחירים של העסקה, היינו מוכנים להוסיף עוד כסף עבורה, והמלצר אמר שרק נדע שאין במנה היום סרטנים, למרות שרשום בתפריט שהם חלק מהמנה. הוא לא הזכיר שבשל חסר זה המנה אינה מוגשת כלל או שהמחיר משתנה (כלומר, יורד…). המנה היתה יכולה להגיע כמנת יחיד ב-180 ש"ח או כזוגית במחיר של מעל 300 ש"ח, אינני זוכר את המחיר במדויק. למזלנו זוג לידינו חלק מנה כזו, בצלחת שנראתה קצת יותר גדולה ויותר עמוקה מצלחת מנה עיקרית, אבל לא משהו חריג בגודלו. אז זימנו שוב את המלצר ושאלנו אם זו המנה האישית או הזוגית, והוא ענה שזו הזוגית, אבל שבינתיים הודיעו לו שהמנה שראינו אצל השכנים היתה המנה האחרונה של היום… כך שלא ניתן להזמין אותה יותר הערב.
אפשר להגיד שניצלנו, לפחות בנושא המחיר. המחירים הנ"ל רחוקים שנות אור, שלא לומר חצופים, לבטח ביחס לכמות שראינו, ולבטח ולבטח בהיעדר סרטנים, לעומת מנות דומות בגוש-דן שאנו מכירים, למשל סיר הברזל השחור האהוב של מנטה ריי ב-115 ש"ח.

מנות ראשונות. רציתי "קלאמרי ממולא בבורגול וריקוטה בקרם עגבניות ופירות" כי זה נשמע מעניין ושונה מהמוכר, אבל המלצר אמר שהמנה הזו נגמרה… אז הזמנתי "בליני". כרגיל אצלי דמיינתי מאכל עשירים אצילי ועדין. הגיעו שלוש לביבות תפוחי-אדמה דחוסות ובכלל לא קלילות, כאשר על כל אחת משחה לבנה שנאמר שהיא "קרם פרש" אבל מהפעמים שבהן עד היום טעמתי קרם זה, בעיקר במנות אחרונות – נדמה לי שמה שהיה במנה שלי היה יותר בכיוון של גבינה 9% טובה. על הגבינה היתה כמות יפה של ביצי דגים כתומות, שנתנו מרקם מתפצפץ ומליחות קלה. כך, בסה"כ, זה היה מעין טוסט תפוחי-אדמה עם גבינה ומליחות. אולי משהו שנערי אצולה ברוסיה אוכלים בארוחת בוקר. אני, איך נגיד בעדינות, לא נפלתי מהמנה הזו.

מצבי עוד היה טוב. טלי ביקשה את מנת ה"סביצ'ה דג ים והדרים". הגיע צלחת מאורכת, ועליה מעין סלט מעורבב של פיסות קטנות מאוד של דג ים שלא זיהיתי, וגם היה קשה לחוש בטעמו בשל הקיצוץ הדק, שהיה מעורבב עם הדרים שונים, נדמה לי אשכולית ותפוז או קלמנטינה, בתוספת מעט עלעלים. את השוס הסופי נתנו רוטב חמוץ ותוקפני בצבע חום ו… פרוסות לא ממש דקיקות של פלפל חריף (שלא הוזכר בתפריט, ונדמה לי שגם לא על ידי המלצר). כנראה שבכל אופן משהו תימני הסתנן מהשכונה אל המלון… . טלי נזהרה מהפלפל החריף, אבל אני רציתי לחוות את המנה עד הסוף ונענשתי בפסק זמן של 10 דקות לבלוטות הטעם שלי. מנה שהיתה פשוט אגרסיבית ולא טעימה, למרות המראה היפה והעדין שלה.

את המנות הראשונות ליוותה סלסלת לחמים סבירה, שהכילה שני סוגים, בהיר וכהה, שלא היוו משהו לכתוב עליו הביתה.

עיקריות. טלי לקחה "דניס עם ירקות, פום אוקרסה ורוטב וולוטה מרטיני". נשמע מרשים. חיפשתי כעת בגוגל את הביטוי "פום אוקרסה" ומצאתי אותו רק בהקשר של המסעדה הזו. ניסיתי לחפש גם באנגלית וקצת צרפתית, שאני לא מכיר, ולא מצאתי משהו. תעלומה. הגיעה צלחת ובתוכה נייר אפייה מלופף כ"שק" אשר קשור ב"צווארו". מלצרנו פתח את הקשר ופרש את נייר האפייה, וכך זוגתי אכלה על גבי נייר אפיה שעל גבי צלחת. מקורי, אבל לא מאוד יפה. הדג היה עסיסי וטרי, אבל, אויה, הכל מסביב, התוספות והדג עצמו – נותרו בטעמם המקורי, ולא הורגש ערך מוסף מעבר לתוצאה של מנה דיאטטית.

שוב המזל היה לצדי. הזמנתי "פסטה קרבונרה". כוח עליון כנראה כיוון אותי בעת הזמנת המנות לבחור מנה שניה סטנדרטית ולא מתוחכמת. מניסיוני זו מנה כבדה של ספגטי או פטוצ'יני ברוטב שמנת סמיך עם פלפל שחור גרוס, פרמזן, בייקון וחלמון ביצה שמגיע טרי מלמעלה והסועד מסייע לו להגשים את ייעודו בחיים ומוזג אותו לפסטה. ובכן, ספגטי זה לא היה, אלא יותר פנה ירוק, כנראה בשל תרד בבצק, עם בייקון חתוך כל כך דק שהוא לא ממש הורגש, השמנת היתה די דלילה ולחלמון לא היה זכר. למזלה של המנה הפנה היה ממש טוב, מעט מתקתק, כך שהמנה היה בסה"כ סבירה-פלוס. לא יכולתי לסיים אותה, גם כי הכמות היתה די גדולה, גם כי זו בכל אופן מנה די כבדה, גם כי היא לא היתה מספיק טובה להתעקש לסיים אותה וגם כי רציתי עוד לדגום את הקינוח.

הקו שנמתח עד כה המשיך גם לקינוח שהיה, לבחירתנו, מוס שוקולד. הגיעה כוס גדולה ורחבה ובתוכה מה שנראה כמו מוס שוקולד כהה ומריר, ומעליו מספר דובדבנים, עם נוזל השימור שלהם. הדובדבנים היו מעולים, כנראה אמרנה. אבל המוס… התגלה כקרם שוקולד סמיך ביותר, שדרש הפעלת כוח על הכפית בכדי לדלות אותו מהכוס. לא עדינות ולא קצפתיות. יותר לכיוון של ממרח שוקולד וחמאה דחוסים יחדיו. נורא רציתי מתוק אז ניסיתי עוד כמה כפיות, אך לבסוף נכנעתי. טלי נכנעה עוד קודם, לאחר הכפית השניה. התנחמתי בדובדבנים המצוינים.

למזלנו לא חרגנו, כולל השתייה הקלה שהזמנו, מעבר למחיר עסקית הקופון, וכל שנותר לנו הוא להשאיר טיפ למלצר ולחזור לרכבנו ולביתנו.

מה אני אגיד לכם? יש במסעדה הזו פערים לא מעטים – בין התצוגה הויזואלית היפה לחדר הדחוס, בין התפריט הכתוב היטב ומכוון גבוה ומחיריו הגבוהים – לבין חוסרים במנות, חוסרים בחומרי גלם (שלפחות במקרה אחד לא גרמו להורדת המנה מהגשה או להפחתה במחיר המנה), שירות בינוני, ולחוסר היכולת של המטבח להוציא מנה אחת ממש טעימה והרמונית, שגם תהיה במקביל תואמת לכל הרכיבים בתיאור המנה.

בואו וננסה לסכם את המסעדה מזוויות שונות:
מבחינה אווירה אתם תקבלו בהחלט אווירה רומנטית בגוון שונה מהמוכר, אם הכיוון הקיטשי מתאים לכם, אבל תשלמו בצפיפות מאוד לא רומנטית.
מבחינת מזון, האוכל לא מדגדג את גבהי היומרנות שבתפריט, ולעתים פשוט מביך במה שנראה כמו חוסר הבנה קולינרית (דוגמת הפלפל החריף בסביצ'ה) וחוסר יכולת ביצוע במטבח (חיתוך דק מדי של רכיבים והיעדר טעם במנת הדג).
לגבי כסף – תראו, ב-245 ש"ח של הקופון, שזה 122.50 ש"ח לסועד (ובהנחה ואתם לא חורגים למנות יקרות יותר אשר דורשות תוספת תשלום) אתם תקבלו ארוחה שבעיני נראית יקרה לעומת חומרי הגלם שתקבלו, אבל לא בהמון. זה שאת חומרי הגלם לא מבשלים לכדי אוכל טעים, זה כבר סיפור אחר ורק תוספת לעניין.

אם הייתם צריכים לשלם על הארוחה בלי קופון… נו, אתם כבר מבינים לבד.

יכול להיות שאנחנו באנו מוקדם מדי למסעדה, והיא עוד צריכה לתפוס כיוון וניסיון, או שהיא פשוט ניסיון "למתוח" את מטבח המלון אל מעבר לארוחת הבוקר שצריכים להגיש לאורחי המלון, ולאפשר לה להיות מקור הכנסה לאורך כל היום. תהיה הסיבה אשר תהיה – "ביסטרו עדן" אינה כרגע מקום שתקבלו בו חוויה גסטרונומית ולבטח לא במחיר סביר לתמורה.

.

אתר אינטרנט: ביסטרו עדן
כשר: לא
טלפון: 03-5455900
כתובת: ישכון 11, שכונת כרם התימנים, תל-אביב
חניה: סיכוי קלוש בסמטאות הצרות של השכונה, או יותר טוב ויותר לטובת דיירי השכונה – בחניונים ציבוריים בסביבה
ביקורות נוספות: באתר "מטעמים".

ציון כללי (ללא שקלול נושא המחיר): 2 כוכבים.
תמורה למחיר (מקסימום הנאה במינימום כסף) – על פי הקופון הנ"ל: 2 כוכבים.
תמורה למחיר (מקסימום הנאה במינימום כסף) – ללא קופון: 1 כוכבים.

.

ביקורת מוצר – בגט של "בר לחם"

המוצר: בגט
מחיר: 16 ש"ח (!!!)
יצרן/חנות: "בר לחם", קהילת סלוניקי 9, נאות אפקה, תל-אביב, טלפון: 03-6480055, לחנות אין אתר ולכן ניתן להיעזר באינדקס הביקורות של "מטעמים".
כשרות: לא
מחירים: כיאה למיקום בצפון ת"א – המחירים גבוהים.

"בר לחם" היא שילוב של מאפיה קטנה, חנות ובית קפה קטן ופונקציונלי (לצריכה מקומית ומידית של מוצרי החנות/מאפיה, לא מקום ממש מעוצב או מרווח).

הבגטים מחכים ללקוחות בעמידה בתוך ארגז מעוצב ונארזים באריזת "שרוול" נייר.

הבגט עצמו היה ממש לא ראוי למחיר המוגזם שנגבה עבורו. ראשית, הקרום היה ממש צמיגי ולא קראנצ'י/פציח, כפי שבגט שמכבד את עצמו צריך להיות. יכול להיות שהוא היה כך בבוקר, ועד שהגעתי אחה"צ, הוא הזדקן, אבל במקרה זה הוא לא היה צריך כלל להימכר ללקוחות. זה פשוט מבאס עד מרגיז לתת ביס ואח"כ ללעוס קרום צמיגי.
פנים הבגט היה פחות מסביר – רך ואוורירי מדי בכדי להחזיק ממרח כלשהו, ונקודת האור היחידה היתה חמצמצות מעניינת ברקע.

כמו שאתם יכולים לנחש, ממש לא אהבתי את הבגט של "בר לחם", ובנוסף, השילוב בין המחיר הגבוה לאיכות המוצר הוא פשוט חוצפה.

ציון כללי: 2 כוכבים (כי זה אכיל)
תמורה למחיר: 1 כוכב (מקום ראשון ביחס חצוף בין מחיר לתמורה)

.

(הקליקו על התמונה לקבלת תמונה מוגדלת)

הבגט לאחר צריכה חלקית, על אריזתו

הצד הפתוח של הבגט

.