(המסעדה נסגרה)
בשבת הזו החלטנו קצת להתפצל לפנות ערב. אמנם הגענו ביחד ל"יס פלנט" בקניון איילון, אבל הבנות הלכו לראות את הגרסה הקולנועית המחדשת של "תהילה" ונהנו, ואנחנו הבנים הלכנו לראות את "צעצוע של סיפור 2" שהגיע בתלת מימד, כנראה לקראת הגעתה של גרסה 3 (לא משהו התלת מימד, הסרט עצמו חביב אבל לא יותר מדי מצחיק. סביר).
ברכב הצעתי להם לנסות פיצריה חדשה. כמובן שלא היה סיכוי לסירוב. רציתי מזמן לנסות את כרמלה סופרנו, כי פיצות אמורות להיות Fast Food אבל בהחלט לא חייבות להיות Junk Food, וכרמלה מכריזה על עצמה כ"פיצה גורמה".
המסעדה ממוקמת בואכה דרום תל-אביב, מעוצבת בסגנון מודרני ולא איטלקי, אם כי לא ברור מה רצה המשורר להגיד בלוגואים השונים המפוזרים על הקירות בתוספת מעין מפת רכבת תחתית. המקום לא גדול מדי, בערך מקום לארבעים סועדים בפנים ועוד מספר דומה על מרפסת דֶק עץ צמודה. במרכז המסעדה בר שגם אליו צמודות עוד מספר עמדות ישיבה וכולל גם עמדת הכנת פיצות עם תנור צמוד.
השירותים גם בגודל סביר (נדמה לי שתא אחד לכל מין) ונקיים פלוס עמדת רחיצת ידיים חיצונית להם.
לצערנו שירתה אותנו מלצרית שזה לא ייעודה בחיים. היא לא הכירה מחירים, לא הכירה רכיבים במנות ולכן הלכה הלוך ושוב בכדי להשיב תשובות. אולי היא היתה חדשה, ואולי לא, כי היא לא התלוותה למלצרית ותיקה. השירות שקיבלנו היה בהתאמה איטי ומבולבל, וזאת עוד כשהמסעדה מלאה רק בשליש מהתפוסה האפשרית.
בשל השעה הקצת מאוחרת לילדים דילגנו על המנות הראשונות, והזמנו מתפריט הערב ישר עיקריות, תוך התמקדות בפיצות בלבד, גאוות המקום.
חיכינו לא מעט לפיצות, למרות שכאמור המסעדה ממש לא היתה מלאה.
כרמלה בעד פיצות דקות, מעט פריכות, בשוליים מעט תפוחות עם כיסי אוויר שלעיתים נשרפים וצריך לשבור ולהסיט הצידה. הבצק עצמו רך עם קצת קראנצ'יות (הילדים מתים על המילה הזו) בתחתית ולבטח בשוליים התפוחים. הטעם של הבצק נעים ועדין, אבל בלי בשורה. כך גם רוטב העגבניות הסביר. הגבינה (כנראה מוצרלה) מצוינת ונפרסת בנדיבות כיאה וכיאות ולא מונחת כעיגולים פה ושם.
כרגיל בפיצות, העיקר זה התכסית. אז הזמנו את "הצנועה" לילדה הלא-כל-כך-צנועה (ומייד יאמר – בצדק!), שהיא למעשה פיצה מרגריטה רגילה, כלומר בצק, רוטב עגבניות ומוצרלה ומעט עלי בזיליקום לקישוט, שמייד סולקו הצידה על ידי יחידת סילוק הירוקים. כאמור לעיל, הביצוע מצוין אבל לא מרגש. 35 ש"ח.
אם הבית הזמינה את "הפלפל של רוני" שלמעשה די דומה ל"צנועה" רק בתוספת מספר עיגולי פפרוני שמן למדי ולא כל-כך חריף. נגסתי בפפרונים טובים ממנו, עם יותר בשר וחריפות ופחות שומן. 44 ש"ח.
הבכור, שלאחרונה מגלה בשמחה את פירות הים, שמח לשמוע ש"פיצת השף" (שבתפריט מופיעה ללא מחיר וצריך לשאול את המלצרית לגבי מרכיביה ומחירה) כללה היום שרימפסים, והזמין אותה. כבר הבנתם את הרעיון, הגיעה "צנועה" בתוספת 4-5 חתיכות שרימפסים בגודל בינוני-פלוס (יאמר לזכות המסעדה שהסירו את הזנב הקשיח אך השאירו את הבשר מתחתיו, שירות קטן אך נעים שרק מעטים טורחים עליו) ועוד מספר רצועות פלפל ופטריות. השרימפסים היו לא רעים אם כי מעט צמיגים ובגודל מלא שיצרו הרגשה מעט גסה ביחס לדקות הפיצה. אולי עדיף לחצות אותם ל"פרפר" לאורכם ובכך גם "להגדיל" לעין הסועד את כמות השרצים וגם להשתלב טוב יותר עם דקות הפיצה. 49 ש"ח.
ולבסוף, עבדכם הנאמן הזמין את "הקרפצ'יו של רוני" (מי זה הרוני הזה?)שהיה למעשה בצק הפיצה, ללא רוטב עגבניות וללא גבינה, ובכך למעשה יצר מעין פוקצ'ה דקה שעליה הונחו בנדיבות "דפי" בשר בקר משוטח דק-דק ומעליו שבבי פרמזן וערימה של עלים ירוקים שונים ברוטב בלסמי מעט תוקפני. השילוב יצר רושם יותר של מנה ראשונה גדולה מאשר פיצה במובן הקלאסי. היה חביב. 51 ש"ח.
הבן הצעיר לא היה רעב בהתחלה אך בהמשך ליקט מפה ומשם.
ראינו שהילדים עדיין לא שבעים, אז הזמנו עוד "צנועה".
וחיכינו.
וחיכינו.
וחיכינו.
היינו בטוחים שזה שוב הקצב האיטי של הכנת הפיצות, אבל בסוף נשברנו ושאלנו מה קורה. התברר שהמלצרית המעופפת לא שמה לב שביקשנו "צנועה" נוספת. לכן אצה-רצה מישהי שנראתה כמו אחראית המשמרת והוציאה לנו את הפיצה במהירות שיא של 10 דקות בערך (אני משער שהפיצה הזו יועדה ללקוחות אחרים והוסטה לכיוון שלנו בשל המחדל).
הילדודס סיימו רק חצי ואת השאר לקחנו הביתה.
השעה כבר היתה לקראת עשר ויש מחר בית-ספר, אז גם על הקינוחים דילגנו (מתנצל, ביקורת מקוצרת. ממילא העיקר זה הפיצה כאן. גם הראשונות וגם הקינוחים, כצפוי, הם בכיוון איטלקי).
המשקאות (מוגזים ומיצים) הם בסביבות 10-11 ש"ח לבקבוק מסעדות קלאסי.
אחראית המשמרת הבינה לליבנו וכפיצוי לא חייבה אותנו על שתי הפיצות ה"צנועות". מאוד יפה ונדיב. רק עדיף שיוודאו שהם מעסיקים מלצריות שיודעות ומסוגלות לבצע את עבודתן. הזיכוי הזה עודד אותנו לבסוף להשאיר טיפ למלצרית, למרות שממש לא רצינו לפני הזיכוי.
החשבון הסופי, לאחר הזיכוי, הסתכם ב-186 ש"ח (הוא היה אמור להיות 256 ש"ח בלי הזיכוי). רצינו לשלם, ושוב, המלצרית נעלמה, אז קמתי אל הקופה שמאחורי הבר ושילמתי ישירות לאחראית המשמרת.
אז איך נסכם? בסה"כ פיצה טובה, איכותית, עשויה היטב, אבל בלי פוטנציאל התמכרות. אם אתם בסביבה ובא לכם פיצה דקה, אז בכיף, אבל ממש לא בשביל להגיע במיוחד. אולי בראשונות או בקינוחים יש הפתעות מסעירות, אבל לצערנו לא היה לנו זמן לבדוק.
ביחס לפיצות גורמה המחיר סביר אם כי הטוֹפִּינְג לא מאוד נדיב בחלק מהמקרים.
אתר: כרמלה סופרנו (מתארח במסגרת rest.co.il ובהתאם לתבנית אתרי המסעדות הרגילה שלהם).
טלפון: 03-5622121
כתובת: מנחם בגין 37, תל אביב (מעט דרומה מצומת מעריב. אם אתם באים מצפון, אל תעלו על גשר מעריב, אלא תגיעו מתחתיו ומימינו ובצומת (רמזור מאוד קצר!) תמשיכו ישר והמסעדה מייד מצד ימין.
חניה: בצמוד למסעדה יש כניסה לחניון של בנין משרדים.
ביקורות נוספות: קישורים לביקורות נוספות באתר "מטעמים".
ציון כללי: 3.5 כוכבים.
תמורה למחיר (מקסימום הנאה במינימום כסף): 3 כוכבים.
.
