ארכיון הקטגוריה: ציון כללי: 3 כוכבים

ביקורת מסעדה – מקום בלב

.

ראשית נתחיל בעדכון וגילוי נאות: פנו אלי מאתר "גרופון" הישראלי והציעו לי עסקה כזו: הם יזכו את החשבון שלי באתר שלהם בקרדיט, שזה למעשה זיכוי בכסף שניתן לי מראש, ובעזרתו אני יכול לרכוש מהם קופונים למסעדות שיש להן עסקאות פעילות ב"גרופון". בתמורה אני מתבקש לכתוב ביקורת על המסעדה בבלוג זה, לאחר מימוש הקופון/קופונים שרכשתי, כאשר אני מתבקש רק להזכיר בביקורת את "גרופון" ולקשר אליהם. אין להם כל מעורבות בתוכן – לא אישור, לא דחיה ולא עריכה. אני כותב מה שאני חושב על המסעדה – לטוב ולרע, ללא פילטרים והטיות. המסעדה היא בכלל לא צד בעניין. הסכמתי, נשמע לי לא רע. אני גם שומר על עצמאות התוכן שלי וגם מקבל הזדמנות לבילוי בחינם או בעלות נמוכה. זו הביקורת הראשונה במסגרת ההתקשרות הזו, ואני מקווה שזה ילך טוב.

הגענו למימוש עסקת הקופון של "מקום בלב" די מאוחר, והיא הסתיימה היום, אבל כפי שתראו להלן, הרבה לא הפסדתם.
מימשתי שני קופונים, כל אחד בעל ערך כספי של 129 ש"ח, כלומר סה"כ 258 ש"ח, כאשר התמורה המובטחת בפרטי העסקה היא:
"
ארוחת ערב מהאגדות הכוללת פתיח, ראשונה, עיקרית, קינוח, שתייה חמה וכוס יין ב-129 ₪ בלבד לסועד במקום 262 ₪

התפריט

יין:
כוס יין איכותי לבחירה לבן/ אדום

פתיח:
הישר מתנור האבן של מקום בלב: פוקצ'ה פריכה וטרייה עם שמן זית ועשבי תיבול בליווי מטבלים מיוחדים

מנה ראשונה לבחירה (אחת לסועד):
סביצ'ה דניס – מוגש עם נקטרינה, מלפפונים, שאלוט, כוסברה, שמן שומשום, לימון ויוגורט
קרפצ'יו פילה בקר עם נגיעת שמן זית, חומץ בלסמי, רוקט ופרמז'ן, מוגש עם לחם כפרי
סופלה תרד הידוע של מקום בלב, עם גבינת עיזים וקרם עגבניות תמר מעושנות
חציל בלאדי על מצע טחינה טרייה, סלסת עגבניות, פרוסות פלפל חריף, שמן זית ומיץ לימון
פטה כבד עוף בליווי טוסטונים פריכים ומרקחת פרי העונה
סלט ירוק – עלים ירוקים מגן הירק האורגני, לבבות קיסר, ארטישוק, שעועית ירוקה, ויניגרט פסיפלורה ופטה עזים

מנה עיקרית לבחירה (אחת לסועד):
קונפי שוק אווז בחרובים ובירה שחורה- בבישול איטי על פירה תפוח אדמה ואגוזי לוז
פילה סלמון טרי– פילה סלמון עם קרם פרנו, זעפרן וירקות אפויים בטאבון האבן
פילה דג ים צרוב בשומשום ומוגש בתוספת פירה חלק וקולי פלפלים
ניוקי עבודת יד צרוב בחמאת עגבניות לחות, שום, טימין, ברוקולי, ציר ירקות, נגיעת שמנת ועירית
אנטריקוט מובחר בגריל פחמים – 350 גרם נתח עסיסי צלוי, מוגש עם ירקות אדמה עטופים בציר טלה (תוספת 20 ₪)
פילה בקר– 220 גרםפילה בקר מובחר מוגש על מצע פירה תפו"א מדורה (תוספת 20 ₪)

קינוח לבחירה (אחד לסועד):
סופלה שוקולד לבן, קרם שוקולד לבן ושזיפים אדומים מקורמלים
סלט פירות קיץ, בקרם פטל וגלידת יוגורט

שתייה חמה  לבחירה (אחד לסועד):
קפה הפוך
אספרסו
תה צמחים
"

הדרך למקום מרמת-השרון בשעות הערב היתה זריזה והמקום נמצא בקלות. לאחר כביש קצר שיוצא מרחוב חצי-ראשי לכיוון שדות רעננה, מגיעים למגרש עפר גדול המשמש כמגרש חניה, ואז מזדחלת הרגשת "גן האירועים", והשומר בכניסה שגם מכוון את החונים, מדגיש זאת ביתר שאת.
אני מודה שמראש לא היו לי ציפיות גבוהות ממקום שרושם בעמוד הראשי של האתר שלו שהוא "מסעדה כפרית בשרון, גן אירועים ובית קפה" – כלומר מנסה להיות הרבה דברים תחת אותה מסגרת פעילות, דבר שבדרך כלל מוביל לתוצאה שהיא "תפסת מרובה לא תפסת".

המקום עצמו, עד כמה שיכולתי לראות בחשכת הערב, מעוצב מאוד יפה, כפרי, המון צמחיה, הרבה פינות ישיבה בתוך מבנה המשלב אבן ועץ וגם הרבה פינות חמד נסתרות בחוץ, בגן. מבחינת ויזואלית זה מקום נהדר ומרחיב לב, רומנטי, כך שמי שנותן משקל רב לאווירה ימצא כאן הנאה רבה.
מיד בכניסה ביקשו וקיבלו את הקופונים שהדפסתי, ניכר שהם מתורגלים. ממקומות אחרים בעסקאות קודמות הייתי רגיל שווידאו בהתחלה את קיום הקופונים ורק בסוף לקחו אותם, אבל כאן כנראה לא סמכו עלינו…

הערב היה חם ולח וביקשתי לשבת בפנים אבל המארח אמר שזה לא משנה כי המקומות בפנים לא סגורים ולא ממוזגים כך שזה לא ישנה… אז הבנתי שנעים כבר לא יהיה לי, אז לפחות שיהיה יפה, אז מצאנו שולחן בחוץ, מתחת לעץ.
התיישבנו. השולחן היה ערוך יפה ועם מפה, אבל מתחת לעץ, שזה אומר שהמפה היתה מלאה זלזלים, עלים ושאר נשירים. לא, לא הציעו לנו לנקות את השולחן. אז ביקשנו. בפעם השניה שביקשנו המלצר האנרגטי שלנו הוריד את כל כלי השולחן לשולחן אחר (אני החזקתי את הנר באוויר!) והחליף את המפה, ואז החזיר הכל לשולחן (ואני החזרתי את הנר). רק נשאר לי החשש שמשהו טבעי מדי ינחת לי לתוך האוכל, ואולי חס וחלילה אוכל אותו, אבל על רומנטיקה בטבע משלמים 😉

נושא השירות שוב הדגיש את האופי הרב-ממדי של המקום. המלצרים היו חבר'ה צעירים שרצו ממקום למקום והיה צריך לרוב לנסות ולתפוס מישהו בנפנוף ידיים. היה לנו מלצר כמעט קבוע שהיה מאוד חביב וגם מתמצא אבל לא הוא תמיד שירת אותנו כך שהיה קשה לקבל שירות אחיד ורציף אשר זוכר וממלא את הבקשות שלנו. כשחושבים על זה – ארוחת קופון "סגורה" במסעדה למעשה מאוד דומה לארוחת אירוע (חתונה/בר-מצווה וכדומה), כי אין ממש מגוון לבחירה ודיון מתוך תפריט מלא. אולי במקרים אלו כל התהליך יותר מכני, משני הצדדים, כי הוא יותר מתוחם ומוסכם, הלקוח יודע שהוא מקבל מוצר מוזל מבחינה כזו או אחרת והמלצרים יודעים שהם צריכים פחות להתאמץ וכנראה גם יקבלו פחות טיפ. בקיצור, לא שמחה גדולה לכל הצדדים.

לפתיחה הגיעה פוקצ'ה. אין מה להגיד, בתחום הפרזנטציה, המקום ממשיך את קו העיצוב. בכל המנות הכלים היו נאים עד יפים, נקיים וגם ההגשה (צִלְחוּת, כמו שאוהבים להגיד) תמיד היתה אסתטית ונעימה לעין. הפוקצ'ה היתה מעין לחמניה מאורכת ונפוחה, עם חלק עליון שחום ומבריק ומלא גרעינים. בקיצור מבטיחה ביותר וגם חמה כראוי. טלי חתכה אותה לפרוסות ואז גילינו שהפוקצ'ה מלאה בעיקר ב…אוויר. הישג ארכיטקטוני נאה, אבל לא ממש משביע. אז נאלצנו למרוח את הממרחים על המעטפת הדקה של הפוקצ'ה. הממרחים היו טפנד זיתים טעים, ממרח עגבניות חביב ושמן זית סביר עם קצת חומץ בלסמי רע וחמוץ באופן לא נעים.

.
טלי הזמינה מנה ראשונה שהיתה אפשרות נוספת מעבר לתפריט הנ"ל, של "סביצ'ה דג ים" (לא זוכר את סוג הדג, מתנצל) שלפי אתר המקום מכיל גם "נקטרינה, מלפפונים, שאלוט, כוסברה, שמן שומשום, לימון ויוגורט". לא זיהיתי שם יוגורט, לא שהוא היה חסר. היא אמרה שהוא היה לה חמוץ וחריף גם יחד, אבל אני, שטעמתי למען המדע, סברתי שהוא היה בסדר, לא מלהיב, אבל בטח לא חזק בטעמים. מצד שני, אני רגיל לטעמים חזקים, כך שלך תדע…

המנה הראשונה שהזמנתי אופיינית למה שקורה לי במסעדות רבות. התפריט מבטיח ומפתה, ואני מתפתה ולבסוף נתקל במציאות. ראיתי "סופלה תרד הידוע של מקום בלב, עם גבינת עיזים וקרם עגבניות תמר מעושנות" ושאלתי עליו, והמלצר אמר שהוא גם מגיע בגרסת פטריות, אז הלכתי עליה. בעצם, מרגע שראיתי את המילה "סופלה", כבר לא היה חשוב מה כתוב בהמשך. חלמתי על מאפה חמים, תפוח ואוורירי בסגנון צרפתי עז טעם עם המון פטריות… חלומי התנפץ עם הגעת המנה. הגיעה צלחת עמוקה שבשוליים של חלקה הפנימי היה קרם העגבניות המובטח, שדווקא היה בהחלט טעים, אבל במרכז… היתה מעין קציפה בצבע ירוק-חום כזה לא ברור. הבנתי שסופלה כבר לא יהיה כאן. הטעם היה מוזר, מעין ענן בטעם צמחי. באופן אלגנטי בפנוכו של המבנה הטרפזי של המנה היתה גבינת העזים המובטחת, שהיתה בכמות קטנה אך היתה מאוד טעימה. תוך כדי אכילה הגיעה המלצר החצי-שלנו, שלא הוא הגיש את המנות הראשונות, והתפלא "אה! קיבלת בסוף את סופלה התרד… הם כנראה התבלבלו" ושאל אם אני רוצה להחליף. הודיתי לו ולא לקחתי סיכון ואמרתי לו שאני כבר אשאר עם מה שיש לי, למרות שזה לא ממש סופלה. "כן", הוא הסכים אתי, "אבל זה לפחות דומה בצורה…". כנות זה דבר יפה. הערכתי אותו על כך.

לעיקרית אני הזמנתי "פילה בקר– 220 גרם פילה בקר מובחר מוגש על מצע פירה תפו"א מדורה (תוספת 20 ₪)". "הוזהרתי" מראש שהבשר לא יגיע כנתח אחד, כמו שבדרך כלל מגישים פילה, אלא כשני מדליונים. וכך אכן היה, כנראה שכמות הבשר היתה כמובטח, והוא גם הוכן כמבוקש, מדיום, אבל הבשר לא היה מאיכות טובה ו/או שהוא לא יושן מספיק כי הוא דרש לעיסה כמעט כמו של נתח סינטה. צורף אליו רוטב שנאמר שהוא על בסיס יין, אבל הכמות היתה כל כך קטנה שהוא ממש לא הורגש. הפירה היה טעים.

טלי הזמינה "אנטריקוט מובחר בגריל פחמים – 350 גרם נתח עסיסי צלוי, מוגש עם ירקות אדמה עטופים בציר טלה (תוספת 20 ₪)" וגם היא לא התפעלה מאיכות הבשר. מצד שני, לאחר שטעמתי, ואני לא חובב אנטריקוט אלא יותר בכיוון של פילה – אהבתי אותו יותר מהפילה. היה לו טעם יותר "בשרי" והוא היה אפילו יותר רך מהפילה… אחרית הימים. גם במקרה זה התוספות היו טעימות.

לקינוח יש רק שתי אפשרויות, אז כמובן שביקשנו קינוח אחד מכל סוג. "סלט פירות קיץ, בקרם פטל וגלידת יוגורט" היה פשוט אבל מאוד חביב ומרענן. מספר סוגי פירות טריים שנחתכו במקום, גלידת יוגורט נעימה וללא החמיצות התוקפנית שיש בדרך כלל לגלידות על בסיס יוגורט וקולי פטל שנתן ממד נוסף ונעים למנה. הקינוח השני היה עשוי שכבות של שוקולד, חום ולבן, ותחתית פריכה והיה נחמד, לא יותר מכך.
ביקשנו וקיבלנו גם משקה חם, תה צמחים לטלי ושוקו (מאבקה כמובן) בשבילי. הם לא היו טעימים, כן, גם הדברים הפשוטים האלו.

נושא העלות קצת יותר מורכב בגלל הקופונים.
קודם כל, בואו נחשב את עלות הארוחה לפי תפריט הערב באתר המקום, בכדי להבין כמה ארוחה כזו אמורה לעלות ללא קופונים:
פוקצ'ה – 18
סופלה – 40
סביצ'ה – 46
אנטריקוט – 124
פילה – פה זה קצת בעיה כי לא ראיתי את המנה הזו מופיעה בתפריט הרגיל של המסעדה, אז נניח שהיא עולה כמו האנטריקוט, 124, למרות שבדרך כלל הנתח הזה עולה יותר מאנטריקוט.
2 קולה זירו במחיר של  13 כל אחד = 26
קינוחים – לא מצאתי אזכור ברשת למחירי הקינוחים אז נניח 30 ש"ח לקינוח, ולכן 60 ש"ח לשני הקינוחים
סה"כ – 438 ש"ח לפני שירות (שלא כלול בחשבון באופן מובנה), שזה 219 ש"ח לאדם, קצת פחות מה-262 המוצהרים בתנאי עסקת הקופון.

אז נסכם:
המקום, פיזית – נפלא ומיוחד ויפה, בהחלט מומלץ. שקט, מוזיקת רקע של "אמצע הדרך", ויש חניה בשפע ובחינם.
השירות – בינוני ומטה. מלא רצון טוב של צעירים אבל לא ממש אכפתי, לא מקצועי ולא מסודר.
האוכל – כלים נאים וההגשה של האוכל מאוד יפה ואלגנטית, אבל טעם האוכל, גם אם במקור מכוון למעלה בשמות ותיאורים מהתפריט – לא מצליח להתרומם מעבר לבינוני במקרה הטוב, לעתים בגלל איכות חומרי הגלם, כמו בבשר ולעתים בגלל מה שנראה כמו פשוט חוסר יכולת או רצון של העוסקים במטבח.
העלות – נו באמת. אם הייתי צריך לשלם מכספי 219 ש"ח לאדם עבור הארוחה הזו, הייתי מרגיש ש"אכלתי אותה". יש לא מעט מקומות בשרון, ולבטח בגוש דן רבתי, שנותנים תמורה טובה בהרבה בעד מחיר כזה וגם בעד מחיר נמוך מזה. אם הייתי משלם מכספי על ארוחה כזו באמצעות קופון של 129 ש"ח לאדם, אולי לא הייתי מרגיש ש"אכלתי אותה" אבל בטח לא הייתי מרגיש שקיבלתי תמורה שגרמה לי הנאה ולבטח לא הייתי חוזר בעתיד למקום לארוחות מז'אנר המסעדה. אני משער שיש מקומות שיתנו תמורה טובה יותר בעד כספכם, אפילו אם זה דרך קופון.

לא מעט פעמים היתה לנו ההרגשה של אוכל של אירוע. יכול להיות שזו היתה השלכה פסיכולוגית מהתיאור של המקום, שמצהיר שהוא גם גן אירועים, אבל "מקום בלב" בהחלט לא ראוי להיקרא "מסעדה". זה מקום שמנסה להיות הרבה דברים במקביל, אבל מסעדה הוא לא מצליח להיות. אני בהחלט יכול לדמיין אירוע יפה ונעים במקום, עם אוכל אירועים סביר. אני יכול לדמיין לשבת שם בתור בית-קפה לארוחה קלה או רק קינוח ומשקה חם, ובעיקר ליהנות מהעיצוב והרוגע, אבל זה המקסימום.

אתר אינטרנט: מקום בלב
כשר: לא
טלפון: 09-7741575
כתובת: רחוב פרדס משותף 5, בגבולה הדרומי של רעננה
חניה: בצמוד למסעדה יש שטח עפר גדול לחניה בחינם
ביקורות נוספות: קישורים לביקורות נוספות באתר "מטעמים".

ציון כללי (ללא שקלול נושא המחיר): 3 כוכבים.
תמורה למחיר (מקסימום הנאה במינימום כסף) – ללא קופון: 1 כוכבים.
תמורה למחיר (מקסימום הנאה במינימום כסף) – על פי הקופון הנ"ל: 2 כוכבים.

.

ביקורת מוצר – לחם "פאן דה מי" (pain de mie) של "בר לחם"

המוצר: לחם "פאן דה מי" (pain de mie)
מחיר: 26 ש"ח (!!!)
יצרן/חנות: "בר לחם", קהילת סלוניקי 9, נאות אפקה, תל-אביב, טלפון: 03-6480055, לחנות אין אתר ולכן ניתן להיעזר באינדקס הביקורות של "מטעמים".
כשרות: לא
מחירים: כיאה למיקום בצפון ת"א – המחירים גבוהים.

"בר לחם" היא שילוב של מאפיה קטנה, חנות ובית קפה קטן ופונקציונלי (לצריכה מקומית ומידית של מוצרי החנות/מאפיה, לא מקום ממש מעוצב או מרווח).

הלחמים מחכים ללקוחות בתוך ארגז מעוצב ונארזים באריזת "שרוול" נייר.

פאן דה מי, אשר לנו, הישראלים, מן הסתם נשמע כמו לחם צרפתי מפונפן, הוא למעשה לחם לבן בסיסי לסנדוויצ'ים וטוסטים (בד"כ תראו פרוסות שלו ליד עמדת הטוסטר בבתי מלון בצרפת).
מצד שני הוא נראה מאוד יפה ומיוחד מבחוץ – צורת לבנה מלבנית מאורכת, עם קרום שחום ורך.
לעניין המחיר, לשם השוואה, הלחם הזה נמכר במחיר של בד"כ עד 2 יורו, כלומר בערך 10 ש"ח, בסופרים בחו"ל, וגם אם תוסיפו עוד קצת למאפיות גורמה – עדיין הפער במחיר יהיה גדול.

הבעיה היא בטעם. בעוד הקרום הוא בהחלט חביב, רך ונעים ללעיסה, התוך ממש דומה לחלה המרובעת שאתם מכירים מהסופר, וכן, זו לא מחמאה. זה בסדר, זה סביר, אבל זה ממש לא מרגש.
מעבר לאפיל השיווקי של שם צרפתי מפתה למי שאינו צרפתי, לא ברורה הבחירה של "בר לחם" לייצר לחם פשוט שכזה במאפיה שנראה שמנסה לכוון גבוה (לפחות לפי המחיר).
לזכות המוצר יאמר שהוא ממש גדול ונותן תמורה יפה מבחינת כמות לאכילה.

אז לסיכום, ה"פאן דה מי" של "בר לחם" הוא לחם שעשוי במקצועיות אבל רק משחזר לחם פשוט מחו"ל, מה שעדיין לא נותן לו תירוץ לתג מחיר אסטרונומי של 26 שקלים ותקילין.

ציון כללי: 3 כוכבים (כמות גדולה, עשיה מקצועית, אבל טעם בסיסי)
תמורה למחיר: 2 כוכבים (מחיר גבוה באופן שערורייתי, גם אם העשייה מקצועית והכמות גדולה)

.

(הקליקו על התמונה לקבלת תמונה מוגדלת)

מה שנשאר מה"פאן דה מי" מהצד העדיין-שלם

הפאן דה מי מהצד החתוך

.

ביקורת מוצר – לחם שיפון שלושה דגנים

נתחיל בתמונות. הקליקו להגדלה.

הלחם באריזתו

.

פרוסה פרוסה לפניכם… (היא כמובן מגיעה שלמה, הייתי צריך לטעום…)

 

הפרטים הטכניים (כפי שרשומים על אריזת המוצר)

שם: לחם שיפון שלושה דגנים (בגרמנית: Dreikorn-Brot, באנגלית: Three grain bread)
תיאור: (אין).
משקל נקי:500 גרם (4 פרוסות מלבניות גדולות למדי, ולכן בממוצע כל פרוסה אמורה להיות 125 גרם).
רכיבים: שיפון טחון מלא, קמח שיפון מלא, פתיתי שיבולת שועל, פתיתי שעורה, מים, זרעי פשתה, מלח בתוספת יוד, סיבי שיבולת שועל, שומשום, שמרים.
המוצר מכיל גלוטן.
ללא קמח חיטה, ללא חומר משמר.
ערך תזונתי ל-100 גרם:
אנרגיה (קק"ל): 178
חלבונים (גרם): 5.9
פחמימות (גרם): 33.6, מתוכם סוכרים (גרם): 0.6
שומן (גרם): 2.2, מתוכו שומן רווי (גרם): 0.4
סיבים תזונתיים (גרם): 8
כולסטרול (מ"ג): 0
נתרן (מ"ג): 150

אתר היצרן: מסטמאכר (Mestemacher), גוטרסלו 33254, גרמניה.
עמוד המוצר: Three grain bread.
היבואן: דיפלומט מפיצים (1986) בע"מ. ת.ד. 124, קרית שדה התעופה 70100, טלפון 1-800-250-221.
כשרות: כשר פרווה בהשגחת הרב הוד ובאישור הרבנות הראשית לישראל.
המוצר נקנה ב"עדן טבע מרקט" במחיר של 14.99 ש"ח, כלומר 3 ש"ח למאה גרם בקירוב.

 

התרשמות אישית

אריזה: פלסטיק קשיח (שלרוב משמש לאריזות ריק (וואקום) אבל זה לא המקרה) שקוף עם מדבקת פרטי המוצר. הסגירה של המוצר היא "הלחמה" סטנדרטית שדורשת קריעה/גזירה/משיכה משני הצדדים במקביל, ולא ניתן לסגור חזרה, מקסימום להשאיר באריזה המקורית ולהוסיף שקית ניילון אחרת לסגירה יותר הרמטית או בכלי אחסון אחר.

 

ניחוח, מרקם וטעם: הניחוח קלוש למדי ונוטה לחמצמץ. המרקם גמיש-צמיגי ומעט לח כראוי ללחם "בריאות" בסגנון אירופאי כבד, כולל מעט התנגדות לשיניים שנובעת מהגרגירים השונים המעורבים בו. והטעם הוא כמו שהייתם מצפים מלחם מהסוג הזה, מעט חמצמץ, פחות לחם מבצק אחיד אלא יותר התגבשות של גרגירים דגן ביחד עם תוספות שונות, כך שה"גסות" של הלחם מתפרשת כלחם יותר "מלא" ו"בריא" (איש איש ודעותיו בנושא…). ניכר שרכיבי הלחם איכותיים.
האם אהבתי? לא כל כך. אולי כי זה לא ממש הסוג העיקרי של הלחמים שאני אוהב ורק לעתים רחוקות הלחמים האלו ממש טעימים ונדמה שהאופים שלהם מתרכזים בעצם המרכיבים הבריאותיים ופחות מתייחסים לצד הטעם. בנוסף, בלחם חשובה הטריות, ולחם שנאפה ונארז מי יודע כמה שבועות/חודשים קודם לאכילתו, לא יכול להיות טעים מדי, זה יוצא מעין "לחם משומר"…

ציון כללי: 3 כוכבים (בסדר למי שרוצה להרגיש שהוא אוכל בריא יותר, לחובבי הז'אנר הבריאותי הציון יהיה 4 (בריאות לפני הנאה…)).
תמורה למחיר: 3 כוכבים (מחיר סביר ביחס לתמורה. נכון שזה לא לחם טרי אבל המשקל סביר, המרכיבים מרגישים איכותיים ואתם מקבלים לחם יבוא אירופאי שייתן לכם הרגשה אריסטוקרטית…).

 

ביקורת מסעדה: סובה – מסעדה בר אסייתי

היום בצהריים החלטנו שחייבים לגוון קצת.
מצד אחד – אחד מאיתנו שומר כשרות, אך מצד שני רצינו משהו מעבר לאוכל ביתי/פלאפל/שווארמה, אז לאחר חיפוש קצר בחרנו בסובה המגדירה עצמה "מסעדה בר אסייתי".

נסיעה קצר לצפון אזור התעשייה הדרומי של נתניה (פולג/איקאה), קצת לפני משרדי סלקום.
המסעדה היתה מלאה בזמן שבאנו, קצת לפני אחת בצהריים, וחיכינו בעמידה 10 דקות עד שהתפנו לקבל אותנו ולהושיב אותנו ליד שולחן שטרם נוקה מהלקוחות הקודמים. העיקר לתפוס עמדות.
לפי התפוסה והתור כבר פיתחנו ציפיות שהתבדו במהרה.

העיצוב הוא אסייתי זריז. באותה מידה זו היתה יכולה להיות מסעדה ביתית פשוטה שעברה מקצה קישוטים לטובת התמזרחות מהירה. בקיצור, לא המקום לאווירה. כאן באים לת'כלס.

מכיוון שדובר בשעת צהריים, הרי שתפריטי העסקיות היו על השולחן. יש מספר עסקיות, כאשר הבסיסית עולה 48 ש"ח. לא זול. לבטח לא ביחס לתמורה.
(לבעלי כרטיס חיוב או הסדרים עם מעסיקים בסביבה – המחיר הוא 38 ש"ח)
במחיר זה מקבלים מנה ראשונה (מבחר מרקים או אגרול), מנה עיקרית (מתוך מבחר מצומצם) וכוס שתיה, כולל מוגזת.

אני והדוס הזמנו אגרול. שנות השמונים היכו בנו עם אגרול רופס ושמנוני שהיה אחד מהגרועים שאכלתי בחיי, אם כי לפחות השמן היה יחסית טרי ונחסכה מאיתנו הצרבת.
הבריון הספורטיבי הלך על מרק היום שהיה ירקות בסגנון אסייתי. הוא דיווח על משהו שהזכיר לו את השירות הצבאי.

פסימיים המשכנו למנות העיקריות. אני לקחתי פאד-תאי עוף שהכיל אטריות אורז סבירות עם בוטנים קצוצים כמקובל, כמות יפה של עוף והירקות המקובלים למנה – בצל ירקות, נבטים, רצועות גזר וקצת חסה. את הכל עטף רוטב כתמתם ולא ברור. הייתי רעב ואכלתי בלית ברירה, אבל בניגוד להרגלי – לא סיימתי. יש גבול, אני כבר לא בצבא.
חבריי הזמינו מוקפץ בקר בחצילים עם אורז מטוגן ודיווח על מנה סבירה עד טובה-מינוס.
סיכמנו שזו היתה הגרסה האסייתית למפעיל חדר האוכל אצלנו בעבודה (רמז: לא מחמאה).

ביציאה ראינו שתי עלמות חן שישבו מול מנת אטריות ורדרדה שרק לוגו של "האלו קיטי" היה חסר עליה. (לצורך ההגינות נאמר שייתכן והיו אלו העלמות שצבעו עם המנה עם הרוטב האדום המוכר, ולא המטבח). בכל מקרה, ברחנו.

השירות היה מאוד לחוץ, מבולבל ולא תמיד מיודע אודות הרכב המנות. שעת הצהריים הלחוצה יכולה להיות תירוץ מסוים.

אז אותנו כבר לא יראו ב"סובה", לא בצהריים ובטח לא בערב.
הגענו למסקנה שליד מתחמי תעשיה ותעסוקה צומחות מסעדות שמנסות לתת קצת יותר תמורה מחדרי האוכל המרכזיים, תמורת הרבה יותר כסף – ומכך הן מתפרנסות, מקהל חצי-שבוי, בלי באמת לנסות להתאמץ עבור הלקוח וכספו.

ציון: 3 כוכבים.
תמורה למחיר: 2 כוכבים (ולחשוב שהיו עוד שתי עסקיות יקרות יותר).

כתובת: המחשב 1, א.ת. דרומי (פולג), נתניה.
כשר: כן.
אתר: http://www.rol.co.il/sites/soba

.